<h1>תוספות רבינו פרץ — סוכה</h1>
<h2>דף יח.</h2>
[סוכה י"ז ע"ב] הבגד ג' על ג'. והא דאמרי' התם [כלים פ' כ"ז מ"ב] [כאן שנינו הבגד שלש על שלש דהינו שלשה טפחים ושם שנינו] הבגד שלש על שלש [אצבעות] ר"ל לטומאת מגע מת, והכא ר"ל לטומאת (מרדעת) [מדרס] דלא חזי לא לעניים ולא לעשירים, ואפי' חשב עלייהו בטלה דעתו אצל כל אדם. השק ד' על ד' העור ה' על ה' מפץ ו' על ו'. וכולהו שוו שיעורייהו בין למדרס בין לטומאת מגע והא דמחלקין בבגד בין מדרס לטומאת מגע, דהיינו משום דכתיב והבגד [ויקרא י"ג] מידי דחזי לעניים קרוי בגד לטומאת מגע, (אלא) [אבל] למדרס בעינן מידי דחזי לישיבה והיינו ג' טפחים כדפי' אבל שק ועור ומפץ שוו לשניהם. וג"ה הבגד והשק השק והעור העור והמפץ מצרפין. ודוקא כדפי' הבגד והשק וכו' משום דקרובים שיעורייהו יחד מג' לד' וכן כולהו אבל בגד ועור וכן כל הנך לא מצטרפי בהכי דרחיקי שיעורייהו יחד, ודוקא חמור לקל כגון בגד עם השק דיש ג' מן השק ואחד מן הבגד ואז מצטרפי דהוו חמור לקל דבגד הוא בג' ושק בד' אבל מקל לחמור לא מצטרפי, והכי תנן במס' כלים [פכ"ז מ"ג] ב' מן הבגד ואחד מן השק דהוו מן הקל לחמור טהור דלא מצטרפי אבל אחד מן הבגד וג' מן השק טמא זה הכלל כל (שמחו' ב') [שמחובר לו] מן החמור ממנו טמא מן הקל טהור. המקצע מכולם. פי' שקיצע מכל המינין הללו ועשה מהם טפח ותפרן יחד מצטרפי, וא"ת היא גופא תיקשי לך אמאי מיצטרפין [ד]הכא על זה אנו דנין אי אמרי' דמצטרפי (כגון) [כיון] דלא שוו שיעורייהו וא"כ מאי מייתי, לכ"נ דה"פ כפי' אחר דפ"ה, המקצע מכולם, פי' אם קיצע טפח מאחד מהן ויעשנו טלאי למרדעת כנגד בית מושב אדם, טמא, מצטרפי אף למדרס נהי נמי דבמדרס לא שוו שיעורייהו.
<h2>דף כב.</h2>
[סוכה כ"ד ע"א] ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון אוסרין. וא"ת אחרי דר' יהודה לית ליה ברירה אלמא ס"ל כר' יוחנן בפ' כל הגט [גיטין כ"ה ע"א] וכן [בפ'] מעשר בהמה [בכורות נ"ז ע"א] (ו)[ד]האחין שחלקו [לקוחות] הוי ומחזירין זל"ז ביובל מטעם דאין ברירה, ואית ליה קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי בפ' החובל [ב"ק צ' ע"א] גבי דין יום או יומים, וא"כ לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש דלא משכח גברא דמביא בכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון, צ"ל דנהי דאית ליה אין ברירה אית ליה אין מחזירין דקמצי [למימר מה] חזרה יעשו. וא"ת דהכא לר' יוסי לית ליה ברירה ובפ' מי שאחזו [גיטין ע"ג ע"ב] אית ליה ברירה גבי הא דתנן ר' יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת ולכי מייתי הוי גיטא, וי"ל דלמאי דמחלק בפ' כל הגט [שם כ"ה ע"א] בין תולה לדעת עצמו [לתולה] בדעת אחרים ניחא.
